תיאטרון המלה

״נבחרְתְ״ הם אמרו, וַאני חשבתי שזו עוד תרמית פרסום.

״נבחרְתְ להיות היחידה שיודעת״, והוא הוציא ניירות מתיק יד אלגנטי,

צילום פספורט מוגדל מהפספורט הקודם שלי, דוּחות מס הכנסה,

ניירות של הבנק וכל מה שסביב למשכנתא.

״את רואה, אנחנו יודעים עלייך הכול״........

״יש דרך לדעת, אבל רק אחד יכול״

״יכול מה?״ שאלתי,

״רק אחד יכול לדעת את הסוף...

אחד שיכול לרדת מהטיסה בלי שמישהו יֵדע, בלי שישימו לב,

בלי לשנות את המאזן...

​

תחת צל המנורה האדומה והכבויה, לנוכח הסוף אדל היא העדה.

היא מתחבטת, מפטפטת, נאבקת, מדברת.. על הבחירה, על שירה, על אהבה ופרידה, על שחיה אומנותית ומה שבין למעלה ללמטה - על החיים ועל האין.

 

​

כשהאור האדום ידלק, הכל יגמר.